יום ג', ו’ בתמוז תשע”ח
דף הבית מרחבי כיתות מערכת תקשורת Google חדר מורים יצירת קשר
שמירה על זכויות יוצרים
בית ספר נווה דקלים עושה כל שביכולתו לשמירת זכות יוצרים בעת פרסום תכנים בפורטל האינטרנט הבית ספרי. במידה ותוכן ו/או פריט מידע שהועלה לאתר מפר בתום לב את זכות היוצרים ו/או זכות הפרט, כתבו אלינו לדוא"ל mail@nd.edum.org.il ואנו מתחייבים לתקן את הטעון תיקון ו/או להסיר את החומר מן האתר, בהתאם לפנייתכם, ליידע את האחראי להפרה זו ולהתריע בפניו על העלאת חומרים אלה כדי למנוע הישנות מקרים כאלה.
תגובות: 0   צפיות: 64

חדשות מזוייפות (פייק ניוז) / עופר גדיש ב-2017 בחר המילון הבריטי "קולינס" בצמד המילים "חדשות מזוייפות" (פייק ניוז באנגלית) כ"מילת השנה". מדוע? משום שבשנה זו גבר קצב השימוש בביטוי כמעט פי 4, והוא היה אחד הביטויים הנפוצים ביותר בחדשות. על פי ויקיפדיה, חדשות מזויפות הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט ונחשבות לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה שקרים. דוגמאות לא חסרות. לפני כשנה, זכיינית הטלויזיה "רשת" הפיצה סרטון שהציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק, שהסתבר בדיעבד כמזוייף. 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות צרפת ציטטו חדשות מזויפות, ורוסיה הואשמה ע"י ארה"ב בהפצתן של ידיעות כוזבות בפייסבוק במהלך הבחירות לנשיאות בארה"ב. גם בקרב ילדים לפעמים מופצות שמועות שקריות המאשימות ילד או ילדה בדבר שלא עשו. חשבו על עצמכם כקרבן של שמועה כזו, ואיך תרגישו. אז מה בעצם קורה פה? האם קרה משהו בעולם שגרם פתאום להפצה מסיבית של שקרים במסווה של חדשות אמינות? מדוע "חדשות מזוייפות" נבחר כביטוי השנה דווקא ב- 2017 ולא, נגיד, בשנת 1970? ובכן, מסתבר ששקרים הופצו בעיתונות ובחדשות הרבה קודם. בימי המשטר הנאצי בגרמניה נהג המשטר להפיץ ידיעות שקריות בעיתונים, למשל בדבר ניצחונות בקרבות בהם הנאצים דווקא הפסידו. בימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות נהגו העיתונים, בהוראת השלטונות, לספר על נצחונות הקומוניזם ופריחת הכלכלה – פרסומים שהתגלו לבסוף כשקריים. מה כן השתנה? כמובן, הטכנולוגיה. בעוד שבעבר העיתונים, הרדיו והטלויזיה היו אמצעי ההפצה המרכזי של מידע להמונים, בשנים האחרונות פורחים האינטרנט והרשתות החברתיות. האינטרנט פתח בפנינו שטף של מידע, שלטוב ולרע אינו נשלט באופן מרכזי ע"י קומץ אנשים. במיוחד משחק לטובת מפיצי החדשות המזוייפות, יהיו אשר יהיו, טבע האדם, אשר נרגש בקלות לשמע חדשות מרעישות, וממהר ללחוץ על "שלח" לרשימת נמענים ארוכה, מבלי להרהר לרגע באמינות המקור או לנסות לבדוק את נכונות העובדות. במצב הזה, דווקא אותן חדשות שנוטות להיות קיצוניות, מתלהמות ושקריות, זוכות לתפוצה מהירה ורבה יותר מאשר אותן ידיעות אמיתיות ו"משעממות". אז האם נגזר עלינו לחיות בעולם שבו לא ניתן להבחין בין אמת לבדיה? מסתבר שיש הרבה מה לעשות. ראשית, חשוב להיות מודעים. לא כל מה שכתוב בחדשות, נאמר באינטרנט או מופץ בוואטסאפ הוא באמת נכון. פקחו את עיניכם הביקורתיות ואל תאמינו באופן אוטומטי לשום דבר מבלי לבדוק אותו, ומבלי לשאול את עצמכם מנין הוא מגיע, האם המקור אמין, והאם הוא בכלל הגיוני. האמת מעל הכל. שנית, יש אנשים טובים (גם כאן חשוב לדעת על מי אפשר לסמוך) אשר עוזרים לנו לחקור את האמת. חשוב לחפש ולראות את שני צידי המטבע לפני שמחליטים. לדוגמא, אתר האינטרנט בעברית "לא רלוונטי" (https://irrelevant.org.il) בודק לעומק ידיעות במכתבי שרשרת באימייל ובוואטסאפ, ומראה כי רובן שקר מוחלט. מומלץ לכל הקוראים לבדוק בעזרתו כל ידיעה שהם מקבלים לפני שהם מפיצים אותה הלאה. לבסוף, בשנים האחרונות נפוצה בעולם ה"ספקנות" כצורת מחשבה ביקורתית האפקטיבית במיוחד נגד "חדשות מזויפות". עפ"י הגישה הספקנית, שמועות וטענות אינן תקפות אלא אם נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית, אשר הוכיחה עצמה בצורה מעשית במשך מאות שנים. למתעניינים אמליץ על הפודקאסט בעברית "ספק סביר" (http://www.safeksavir.co.il) העוסק בעקרונות הספקנות וגם בוחן לעומק טענות ושמועות שונות ומשונות. אם קצת הפחדתי אתכם – לא נורא. חשוב שלא תהיו שאננים. עם זאת, האור בקצה המנהרה הוא היכולת שלנו להיות מודעים לסכנה, לרכוש כלים (כגון הגישה הספקנית) שיעזרו לנו להתמודד איתה, ולזכור לא להיות פתיים ולהטיל ספק בכל "עובדה" שמציגים לנו. אם כולנו נעשה זאת, היקף התופעה יעצר ואף ייסוג, ונוכל להמשיך לחיות בעולם שכולו אמת J.